טורניר של שלום

משנה: קבוצת הכדורגל "יונייטד קולורס", שבה משתפים פעולה ילדים יהודים ודרוזים מהגליל, חזרה לאחרונה מטורניר בצפון איטליה, שם הפגינה יכולת מרשימה לצד רוח ספורטיבית למופת

למתבונן מהצד נראית "יוניטד קולורס" כעוד קבוצת כדורגל צעירה (עד גיל 14), שלומדת את סודות המשחק ויסודות המשחק –  להחליף מסירות, לצאת קדימה, לעזור בהגנה –  ורוצה כמו כל קבוצת ספורט לנצח. אבל "יוניטד קולורס" היא לא עוד קבוצת כדורגל, ולכן זה אחלה מבחינתה לנצח, אבל הניצחון כאן הוא לא העיקר. העיקר הוא הצוותא. החברותא. היחד. יחד של צעירים, שיכול לצמוח ממנו גם יחד של מבוגרים.

"יוניטד קולורס" ("איחוד צבעים" בעברית, שזה סוג של מטאפורה), הוקמה לפני ארבע שנים על ידי עמותת "בראשית לשלום", ששמה לה למטרה לקרב בין יהודים, דרוזים וערבים מהגליל, באמצעות תרבות, אמנות וספורט. לפני תשע שנים הקימה העמותה, ביוזמתה וניהולה של עדנה קלו-לבנה (סאסא), קבוצת תיאטרון קהילתי, "קשת במרום", ולפני ארבע שנים נוספה לה קבוצת הכדורגל, שאותה מנהל בן זוגה של עדנה לחיים, לחלומות ולמשימות, יהודה קלו לבנה.

בקבוצה משחקים 28 ילדים מסאסא, ברעם דובב, גוש-חלב, ספסופה, חורפיש, בית-ג'אן, מג'דל-שאמס, כרמיאל, עפולה, טבריה וכרם-בן-זמרה, היא מתאמנת ומשחקת לסירוגין בסאסא ובחורפיש, ומאמן אותה בחור צעיר מצפת, מתן שלי, שכבר הצליח לגבש אותה, למרות ההבדלים התרבותיים, ולהפוך את האהבה המשותפת לכדורגל לגורם המחבר בין כולם.

ליהודה, המנהל והרוח החיה של הקבוצה, יש קשרים הדוקים עם ארגונים שוחרי שלום בארץ ובחו"ל, ובזכותם השתתפה לאחרונה הקבוצה, זו השנה הרביעית ברציפות, בטורניר בינלאומי בצפון איטליה, ליד העיר אודינה שעל גבול אוסטריה. הטורניר Conosciamoci בואו נכיר, בהשתתפות 12 קבוצות מארצות שונות – איטליה, ספרד, בלגיה, סלובניה, קרואטיה, אוסטריה וישראל – כלל ארבעה סבבים (טורנירים), כל סבב בעיר אחרת, הראשון באוסטריה, ושלושת האחרים בערי שדה סביב אודינה.

"עשינו חיל", אומר יהודה. "החבר'ה השקיעו באימונים ובמשחקים, והגיעו למקומות מאוד מכובדים (רביעי בסבב הראשון, חמישי בסבב השני, ופעמיים שישי בשני הסבבים האחרונים), למרות שהתמודדה מול קבוצות בוגרות ומנוסות ממנה".

מטרת הטורניר, מוסיף יהודה, הייתה להפגיש צעירים ממדינות ותרבויות שונות, והוא הצטיין ברוח ספורטיבית למופת. "כל השחקנים שלנו השתתפו בכל משחק, ואף שהניצחון חשוב – הוא לא היה העיקר. העיקר היה להתחבר וליהנות, ואת זה השגנו בגדול. הילדים היו מאושרים. היה נפלא לראות אותם יוצרים קשרים קרובים עם ילדים מאוסטריה, מתאהבים בשוערת המקסימה שלהם (שליבה נמשך דווקא לאחד השחקנים מסלובניה), לאומת זאת, הייתה בחורה מקסימה, שאימה ממרוקו ואביה מאוסטריה. היא התאהבה בילדי הקבוצה, החזיקה את דגל ישראל בגאווה, ועודדה אותנו באופן רשמי בכל הטורניר הראשון. אימה הגיע למגרש והצטרפה לעידוד החם ואף החליפה משפטי אהדה בערבית מרוקאית.

לראות את חברי הקבוצה עושים צוחקים עם הספרדים ומחליפים אתם בדיחות במהלך הנסיעות המשותפות ובתור לחדר האוכל, היה פשוט מקסים. גם הקשר שנוצר בתוך המחנה שלנו, בין הילדים היהודים לילדים הדרוזים, היה נהדר. היה מרגש לראות איך אחד הילדים היהודים מבקש סליחה מילד דרוזי, לאחר שהעליב אותו שלא בכוונה בתוך התלהבות המשחק. רגעים כאלה מוכיחים יותר מכל כמה חשוב פרויקט כזה בחינוך ילדינו. בזכותו נוצרה קירבה גם בין ההורים. זה מרגש. זה דבר ממש ייחודי".

שיוביל לקצת יותר שלום בינינו, בין האנשים שחיים כאן יחד?

"זה הכיוון, והקבוצה הזאת היא צעד חשוב קדימה. לפרויקט הזה יש ערך עצום גם ברמה האזורית. שמע, אני עוד זוכר את הקשרים ההדוקים שהיו כאן בשנות השישים והשבעים בין סאסא לישובי האזור ערביים, יהודים ודרוזים. היה לנו מעיין משותף עם הכפר חורפיש, היינו קונים אצלם מצרכים, הם קנו אצלנו חלב מהרפת, והיו גם קשרים אישיים חמים בין האנשים. בעשרים השנים האחרונות התרחקנו, והיום רובנו לא מכיר זה את זה, למרות שרק כמה פסיעות מפרידות בין היישובים. ומה שנכון לגבי חורפיש, נכון גם לגבי גוש-חלב וספסופה, ואפילו לנו ולברעם. החיבור הזה של כדורגל ותיאטרון, ולאחרונה הוספנו גם תוכנית רדיו שבועית בקול הגליל העליון, 'שלום לך סאלם', משנה את התמונה. יוצר מחדש קשרים שנפרמו ובונה קשרים חדשים, החינוך  היה תמיד ערך עליון בסאסא. הקיבוץ גייס לטובת מטרה זו את האנשים הטובים ביותר וראה בו השקעה חשובה לעתיד. בראשית לשלום הנה ההמשך הישיר לרוח הדיאלוג והשיתוף שתמיד שררה אצלנו ".

תגיד, אני מחזיר את יהודה לפרוזה של העניין, קבוצת הכדורגל משחקת בליגה מסודרת, או שזה חוג, שמסתפק במפגש שבועי אחד וזהו?

"אנחנו לא משחקים בשום מסגרת רשמית, כי רוב הילדים משחקים גם בקבוצות ביישובים שלהם, בליגה של ההתאחדות לכדורגל, ואני לא רוצה ליצור התנגשות בין קבוצות האם לבין הקבוצה שלנו. עם זאת, אנחנו מקיימים לפחות פעם בחודש משחק אימון נגד אחת מקבוצות הילדים באזור. התחרות היא הרי נשמת אפה של כל קבוצת ספורט". חשוב לנו לנסות ולהיפגש עם כמה שיותר קבוצות, וצעירים מהאזור, כדי להשתפר ולהתמודד עם אתגרים שיעזרו לגיבוש הקבוצה."

והטורנירים שאתם מוזמנים אליהם, מי מארגן ומי מממן אותם?

"הטורנירים הם ביוזמת ארגון ספורט איטלקי שוחר שלום, שפועל בהתנדבות מלאה בעזרת המועצות האזוריות והעירייה. עד כדי כך מלאה, שנשיא הארגון, איטלקי כבר לא כל כך צעיר, רץ בזמן המשחקים להחזיר כדורים כדי שלא יתבזבז זמן". מטרת הארגון, לקרב לבבות של בני נוער והכרות בין תרבויות בעזרת כדורגל.

קרדיט: א. בן זאב